ארגון "שיתופים" – פיתוח התרבות הפילנתרופית בישראל

מאמר נרחב על ארגון שיתופים, שהקימו אנשי העסקים רוני דואק ושלמה דושי. הארגון מבקש ליצור שיתוף פעולה בין עולם העמותות, העסקים והממשלה, אבל לא כולם מרוצים.

"יש כאן שינוי של חוקי המשחק", אומר שלמה דושי, מנכ"ל "שיתופים" ובעבר מנכ"ל תנועת הצופים וארגון "ציונות 2000", המיזם החברתי הראשון שהקים דואק ב-1995. לשינוי שעליו הוא מדבר יש שלוש מטרות עיקריות: מעבר ממה שהוא מכנה "צדקה מסורתית" ל"השקעות חברתיות", שאת ערכן ויעילותן ניתן למדוד בכלים שיפותחו לצורך העניין; ביסוס מערכת של שיתוף פעולה בין המגזר האזרחי, העסקי והממשלתי לבין הארגונים השונים של המגזר השלישי; ועידוד ישראלים עשירים לפתוח את ארנקיהם כדי לפתח בישראל תרבות פילנתרופית בדומה לזו הקיימת זה שנים בארה"ב.

"ישנה בישראל מערכת שבכל שנה נכנסים אליה מאות ארגונים, אבל היא סובלת מבעיות רבות - אין מאגרי מידע מסודרים, אין שקיפות, יש הרבה כפילות ותחרות ומעט שיתוף פעולה, תדמית בעייתית בציבור והיקף השפעה שולי על המדיניות", אומר דושי. "מצד שני, אנחנו רואים גידול עצום בהון הפרטי, אנשים שעשו אקזיטים עם 200 או 300 מיליון דולר, ובמקביל קיצוץ ניכר בהשקעה החברתית של הממשלה".

ועדת היגוי שהקימו דואק ודושי מיפתה את הבעיות בתחום, ובעקבות כך הוקמה "שיתופים", שותפות של ציונות 2000, איחוד הקהילות היהודיות בארה"ב, קרן סאקט"א-רש"י וקרן גנדיר, מייסודה של יהודית יובל-רקנאטי. כל שותף התחייב להכניס לקופה 250 אלף דולר על-פני חמש שנים.

מטה הארגון נתרם על-ידי בובי גולדברג, נדבן מקליוולנד. "בישראל יש נתינה, אבל לא בסכומים גדולים", אומר נחמן שי, המייצג בישראל את איגוד הקהילות היהודיות באמריקה. "האמריקאים חולמים על היום שבו פילנתרופים ישראלים ייכנסו לתחום ואולי אף יתפסו את מקומם".

דואק סבור שכדי לעודד את הנתינה הזאת דרושים, בין השאר, שינויי חקיקה ורגולציה. "למשל, פטור ממס על תרומה של 4 מיליון שקל לא מספיק", מסביר דושי, "ולקרן צריך לתת פטור אפילו על 10 מיליון". ביוזמת "שיתופים" וארגון הגג של המגזר השלישי, "מנהיגות אזרחית", הוקמה בכנסת שדולה בראשות ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) שתפעל בין השאר כדי להגדיל את הפטור ממס ולשנות את החוק, כך שיבחין בין סוגים שונים של מלכ"רים. כיום חלים אותם כללים וחוקים על כל ארגון שלא למטרות רווח, בין אם הוא אוניברסיטה וקופת חולים ובין אם מדובר בגמ"ח לחלוקת מזון בבני ברק או בעמותה המפעילה בית כנסת.

השפעה על מקבלי ההחלטות היא אחת המטרות המוצהרות של "שיתופים". כיום, אומר דושי, רק המגזר העסקי משפיע על המדיניות, אבל אין סיבה שגם המגזר החברתי לא ישפיע - בין השאר באמצעות אנשי עסקים שיירתמו למטרות חברתיות. "אם אנשי עסקים ינסו להיות מעורבים בהשפעה על מדיניות חברתית או כלכלית, זה יהיה הרבה יותר אפקטיווי מניסיון להשפיע על המפלגות", אומר דואק, שבין מכריו וחבריו נמצאים פוליטיקאים כמו שרת החינוך יולי תמיר ושר הרווחה יצחק הרצוג.

דואק לא רואה טעם לפגם בהשפעת אנשי עסקים על מדיניות ציבורית. "זה לא עניין של בעל מאה שהוא בעל דעה, אלא שלבעל מאה יש אחריות חברתית", הוא אומר. "אם אנשי עסקים יפעלו דרך עמותות מקצועיות, עם חזון ארוך טווח ולא מתוך אופורטוניזם, נוכל לשנות את פני החברה. אני לא רוצה שאיש עסקים יתרום כסף כדי לקבל היתרי בנייה, למשל. אני רוצה שכשהוא נוסע לעבודה דרך שכונת מצוקה הוא יסתכל ימינה ושמאלה ויבין

דואק מסביר כי אין לו כל כוונה להשתלט על ארגוני סיוע אחרים; מטרתו היא לעבוד עם כולם בשיתוף פעולה. "אנחנו רואים ב'שיתופים' מקום שבו נוכל לעזור לעמותות למצוא את הייחודיות שלהן ולהתמקצע", הוא אומר. לשם כך הקימה "שיתופים" תוכנית "מנטורינג", שבמסגרתה שודכו לעמותות מנהלים מתחום העסקים כדי לכוון אותן לפעילות מקצועית ויעילה יותר. "אני מעריך שיהיו יותר תורמים שיחפשו ארגונים מצוינים להשקיע בהם", אומר דושי. "ארגון שיידע למדוד את תוצרת הכספים שהושקעו בו ולהציג הישגים יזכה ביותר כסף".

באתר האינטרנט של "שיתופים" מופיעה רשימה של יותר ממאה קרנות פילנתרופיות ופירוט תחומי ההתעניינות שלהן - לשימושן של עמותות. הארגון גם מתכנן להשקיע במחקר, לפתח ספרייה מקצועית ולספק הכשרות וימי עיון לעמותות, לדירקטורים ולנדבנים.

עם זאת, קשה להימנע מתהייה באשר למניעים של דואק, שהגיח מאלמוניות לפני קצת יותר מעשור. גם כיום, למעט אזכורים לגירושיו הסוערים מבתו של איש העסקים ליאון תמן ולזוגיותו עם השחקנית יעל אבקסיס, לתקשורת אין מידע רב על דואק. מכריו משבחים את נדיבותו, את נועם דרכיו ואת מחויבותו לחברה הישראלית, אבל ישנם גם כאלה שחשים חוסר נוחות לאור השקפותיו ופעילותו.

"הם הולכים על הצד היוקרתי ולא על עבודה שחורה בשטח", אומר גורם בכיר שמעורה בעבודת החברה האזרחית. "חדרים ממוזגים, מאגרי מידע, מסיבות קוקטייל וחדרי מחשב הם לא תחליף לעבודה שחורה בשטח. יש משהו לא ברור בארגון הזה, משהו שמשדר אליטיזם".

פעיל אחר בחברה האזרחית מוטרד מההשפעה שדואק ו"שיתופים" מנסים לנכס לעצמם. "הם נכנסים לוואקום שנוצר מהיחלשות המערכת הפוליטית, אבל אני לא בטוח שאיש עסקים, ישר וכן ככל שיהיה, צריך להכתיב את מדיניות הממשלה לגבי ילדים בסיכון, למשל", הוא אומר.

דואק מצר על כך שישנם המטילים ספק בו ובכוונותיו. "אני לא מחפש פרסום", הוא טוען, ומנדב מעט פרטים על עצמו: את נעוריו בילה ברמת השרון, שם היה חניך בתנועת מחנות עולים. בגיל 16 הקים בבית הספר התיכון שבו למד תנועת התנדבות, שהתפרקה כעבור שלושה חודשים. "אז לא ידעתי לנהל", הוא מסביר.

לדבריו, את הונו צבר בעיקר בעסקי ספנות, בין השאר באמצעות חברות שהקים בהולנד - בניית אוניות, חפירת נמלים. לפני 12 שנה חבר לקיבוץ אילות שבערבה והקים כרם ויקב גדולים. באחרונה הקים חברה לעידוד יזמות בנגב ובגליל מתוך אמונה ב"ציונות כלכלית", מטבע לשון שטבע כדי לתאר משיכת משקיעים ועסקים לפריפריה כדרך הנכונה לפיתוחם, יותר מפילנתרופיה ותרומות. "מוכרים את נושא הנגב והגליל כבר שנים, אבל אני לא רואה שזה מתקדם. צריך לקחת את הנקודות החזקות של הנגב ולפתח אותן. זו חלוציות ממקום אחר", הוא אומר.

מתוך מאמר של רותי סיני, הארץ, 16 ביוני, 2008

למאמר המלא לחצו כאן